1972-73 - עדה מימון - מייס...עדה מימון - מייסדת ומנהלת כפר הנוער בין השנים 1930-19441972-73 - עדה מימון - מייסדת ומנהלת כפר הנוער בין השנים 1930-1944קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (12)
עדה (פישמן) מימון
לג בעומר אתתמיה ליד מי-גידו...
עדה (פישמן) מימון
עדה נוטעת כשסביבה חניכות בית הספר...
הנחת אבן הפינה לבית החלוצות בת"א (תכנון ...
חיים ויצמן מבקר את עדה מימון בכפר הנוער...
ביקור בכפר הנוער (יתכן ארתור רופין)...
עדה נואמת בכנס מועצת הפועלות לידה גולדה ...
עדה עם חברת הפרלמנט השבדי ב-1963...
עדה מימון ואורחות
בחירות בחדר של עדה
קברה של עדה מימון בבית הקברות בדגניה ב'...
הייתה מהמייסדות ומהמובילות של מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות, חברת הכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י ומהיוזמות של חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א). עלתה ארצה ב-1912 הייתה מורה ומחנכת במושבות. בשנת 1926 יזמה את הקמתו של "משק הפועלות להכשרה חקלאית על ידי נס ציונה", שהפך ב-1930 לבית הספר החקלאי עיינות בהנהגתה. כל חייה פעלה למען שיפור מעמד הנשים ולהבטחת שוויון זכויות מלא להן. מימון נחשבת לאחת המתעדות המרכזיות של תולדות תנועת הפועלות בארץ ושל התנועה לשחרור האישה בישראל בשנים שקדמו להקמת המדינה.
הודל פישמן, לימים עדה מימון, נולדה למשפחה ולה תשעה ילדים, לאלימלך פישמן, שהיה תלמיד חכם וסופר סת"ם ולבאבע גאלדע פישמן, בעיר מרקולשטי שבבסרביה, אז באימפריה הרוסית. משפחת פישמן נמנתה עם צאצאי הרמב"ם ועל כן עדה ואחיה, יהודה לייב פישמן מימון, שינו את שם משפחתם למימון. משפחת פישמן הנהיגה בביתה אורח חיים דתי ציוני. בשנת 1908 ביקרו עדה ואחיה בארץ ישראל לראשונה, ובשלהי 1912 עלו יחדיו ארצה. בראשית 1913 הצטרפה עדה מימון למפלגת הפועל הצעיר והפכה אחת הפעילות המובהקות בה. היא עבדה לסירוגין בחינוך ובעבודות חקלאיות מזדמנות במושבות עד שהוצע לה לשמש כגזברית עיתון מפלגת הפועל הצעיר.
בין השנים 1920–1926 עמדה בראש תנועת הפועלות ופעלה להרגעת הרוחות הפנים תנועתיות ואף מחוץ, למאבק למען שוויון בין המינים ביישוב. כמו כן פעלה נמרצות להשגת אישורי עלייה לרווקות, דבר שלא היה נהוג בזמנו שכן גברים רווקים קיבלו אישורים ביתר קלות. פעלה לקידום זכותן של כלל הנשים להיות מורשות חתימה מול המוסדות הציוניים המיישבים, במטרה לעגן את בעלותן על דירות, בתים ומשקים חקלאיים. באותה תקופה ייצגה מימון את נשות פלשתינה-א"י, יהודיות וערביות כאחת, בוועידות נשים בינלאומיות.
בין השנים 1930 ל-1933 הייתה מימון חברה בוועד הפועל של ההסתדרות. ב-1931 נבחרה כחברה בהנהגת ויצו. באותן שנים החלה להגשים חלום ישן: הקמת משק להכשרת פועלות בארץ ישראל. ביום ד' בשבט תרצ"ב, 10 בינואר 1932, עלה משק הפועלות עיינות בארץ ישראל על הקרקע, סמוך למושבה נס-ציונה. עם עלייתו על הקרקע החלה מימון לנהלו בפועל, במקביל לתפקידיה הציבוריים האחרים. ב-1946–1947 עמדה בראש מחלקת העלייה של ההסתדרות וכן ביקרה במחנות העקורים באירופה ובמחנות המגורשים בקפריסין.
בכנסת הראשונה והשנייה כיהנה כחברת כנסת בסיעת מפא"י. חברותה בכנסת הראשונה נמשכה בין 14 בפברואר 1949 - 20 באוגוסט 1951. והייתה חברה בוועדת התקנון, חברה בוועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט. חברותה בכנסת השנייה נמשכה בין ה-20 באוגוסט 1951 - 15 באוגוסט 1955. היא הייתה חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדת הכלכלה וחברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
כפעילה ותיקה למען זכויות האישה שהכירה היטב את המערכת הפוליטית, פעלה לקידום חקיקה לשוויון נשים בישראל. במסגרת זו התמידה לעסוק בחקיקה הדתית הראשונה בארץ: כיוון שהגיעה מבית דתי ופעלה לאורך כל שנותיה לשלב את החיים הדתיים המסורתיים עם עבודה חלוצית היה זה טבעי עבורה לעגן את תפיסותיה הפמיניסטיות והחברתיות במסגרת פעילות כזו.
עדה מימון ראתה בחוקים הנחקקים בכנסת כגרסה המודרנית ל"שולחן ערוך". בין החוקים בחקיקתם הייתה מעורבת: חוק גיל הנישואין (1950), חוק שיווי זכויות האישה (1951), חוק עבודת נשים (1951), חוק הגנת הדייר (1955), חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים (1953) וחוק הדיינים (1955). בה בעת פרסמה מאמרים רבים שעיקרם הצגת השקפת עולם פמיניסטית בעיתונים העבריים השונים בארץ ישראל, בראשם ביטאון הפועלות דבר הפועלת.
עדה מימון לא נישאה מעולם, מתוך בחירה פמיניסטית אידאולוגית ונפטרה ערירית. הובאה לקבורה בדגניה ב'.
מציג פריט: - מתוך 12
עדה (פישמן) מימון
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
לג בעומר אתתמיה ליד מי-גידו
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה פישמן מימון
עדה (פישמן) מימון
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
עדה נוטעת כשסביבה חניכות בית הספר
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
הנחת אבן הפינה לבית החלוצות בת"א (תכנון אלזה גדעוני - מתכננת חדר האוכל והמגורים שלצידו בעיינות)
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
חיים ויצמן מבקר את עדה מימון בכפר הנוער
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
ביקור בכפר הנוער (יתכן ארתור רופין)
קרא עוד
קרדיטים: אוסף עדה מימון
עדה נואמת בכנס מועצת הפועלות לידה גולדה מאיר
קרא עוד
עדה פישמן מימון עלתה ארצה בטרם מלאו לה 20 שנה בעקבות ביקורה בארץ כמה שנים קודם לכן. ...
עדה פישמן מימון עלתה ארצה בטרם מלאו לה 20 שנה בעקבות ביקורה בארץ כמה שנים קודם לכן.
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
שרה טהון היתה אחת מאלו שעדה שילבה כוחות איתן לפעולה משותפת למרות חילוקי דעות. ב 1919, בשונה מעדה מימון שהביעה עמדה נחרצת...
שרה טהון היתה אחת מאלו שעדה שילבה כוחות איתן לפעולה משותפת למרות חילוקי דעות. ב 1919, בשונה מעדה מימון שהביעה עמדה נחרצת בנושא זכות הצבעה לנשים, הציעה שרה טהון פשרה לפיה נשים תוכלנה להיבחר רק ביישובים שיתמכו בזכותה של האישה לכך: "כל אשה אשר תבחר – יש לה רשות להיכנס לאספה המייסדת".
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
בשנת תרפ"ב 1922 וגם לפחות בשנת 1955, כינתה את עצמה בפרסומים שונים "עדיפה"....
בשנת תרפ"ב 1922 וגם לפחות בשנת 1955, כינתה את עצמה בפרסומים שונים "עדיפה".
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
"אף פעם לא היה לי זמן לחיי משפחה... הקדשתי את זמני ומרצי להכשרת הדור הצעיר לחיים פרודוקטיביים בכלל ולחיי חקלאות בפרט. ונ...
"אף פעם לא היה לי זמן לחיי משפחה... הקדשתי את זמני ומרצי להכשרת הדור הצעיר לחיים פרודוקטיביים בכלל ולחיי חקלאות בפרט. ונוסף על כך הייתי עסוקה וטרודה בעסקנות ציבורית במוסדות הישוב העברי, בהסתדרות, בתנועת העבודה המפלגתית, בתנועת הנשים בכנסת ובחברה. אדם טרוד יומם ולילה אין לו זמן לחיים משפחתיים" (עיתון "הארץ", 17/1/69 עמ' 15 לשמעון סאמט - אזכור בספר "מהפכנית" - פרופ' בת שבע מרגלית שטרן).
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
"הבחירה בבדלנות כאסטרטגיה לא הייתה ייחודית לה. כך לימדו המאבק לזכויות פוליטיות ונסיונן של תנועות נשים במקומות אחרים בעול...
"הבחירה בבדלנות כאסטרטגיה לא הייתה ייחודית לה. כך לימדו המאבק לזכויות פוליטיות ונסיונן של תנועות נשים במקומות אחרים בעולם" (עמ' 125, "מהפכנית" פרופ' שטרן-מרגלית).
Noam Goldman, Noa...
לפני 3 שנים
ada avec un membre du parlement de sudeois en 1963
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
בשנת 1953 – תוך דיון בענין הצהרה על זכויות מס דוד בן גוריון מציע להשתמש במילה "אישי", במקום "בעלי". הוא מדגיש שבעל משמעו...
בשנת 1953 – תוך דיון בענין הצהרה על זכויות מס דוד בן גוריון מציע להשתמש במילה "אישי", במקום "בעלי". הוא מדגיש שבעל משמעותו מילה של "אדנות ועבודה זרה" שאינה הולמת את כבוד האשה, השווה בזכויותיה לאיש. מי מתויגת בהעתק? עדה מימון כמובן. ולמה? כיוון שהיא זו שהציעה את הדבר בעת דיון בועדה החוקה בנושא חוק הנישואין והגירושין.
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
בחירות
אל תשכחו - זו זכות שאינה ברורה מאליה!
החל משנות ה -20', עדה פישמן-מימון פעלה מול מוסדות היישוב, במסגרת מפלגת ה...
בחירות
אל תשכחו - זו זכות שאינה ברורה מאליה!
החל משנות ה -20', עדה פישמן-מימון פעלה מול מוסדות היישוב, במסגרת מפלגת הפועל הצעיר, ארגוני הנשים ובתנועת הפועלות, על מנת להשוות את מעמדן החוקי של נשים ולתת בידן זכויות הצבעה וחתימה. בהמשך לכך, כשהיתה חברת כנסת (מפא"י) בכנסת הראשונה והשניה, קידמה חוקים למען שוויון הזדמנויות לנשים.
חיותה בוסל , חברתה של עדה, שגם החליפה אותה למשך תקופה (באמצע שנות ה 30') בניהול עיינות עיינות, כדי לאפשר לה פעילויות ציוניות בחו"ל – כתבה לזכרה:
"כשהוכרה זכותו של העם היהודי לשוב לארצו ולכונן בה את ביתו הלאומי והישוב החל להתארגן על כל רבדיו לקראת הבחירות ל"כנסת ישראל", התעוררה עדה, שהיתה בועדה המארגנת, לתבוע את זכות האשה להשתתף בכל מוסדות היישוב, וגם החרדים שהיו בורחים מן הישיבות, כשעדה הופיעה שם, נאלצו לבסוף להשלים עם העובדה הזאת, ועתה הולכות נשים לבחור ולהבחר ואין פוצה פה..."
("מאבקה של עדה מימון – דברים ביום אבות התנועה, חיותה בוסל, דגניה א, פברואר 1974, כנרות 63 (5) , דו-ירחון של המועצה האזורית עמק-הירדן)
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
אסון מירון 1911
עדה פישמן, מייסדת עיינות, חלוצה ופעילה פמיניסטית מבית דתי - הקימה בצפת בית ספר לבנות ב 1914. היא מספרת ...
אסון מירון 1911
עדה פישמן, מייסדת עיינות, חלוצה ופעילה פמיניסטית מבית דתי - הקימה בצפת בית ספר לבנות ב 1914. היא מספרת שבאותו זמן הילולת רבי שמעון בר יוחאי המסורתית התקיימה בנוכחות גברים בלבד, כשהנימוק להדרת נשים היה אסון שהתרחש שם כמה שנים קודם ו 7 משתתפים בהילולה נהרגו.
עירוב הנשים והגברים היה הסיבה שמצאו הרבנים לטרגדיה הזו.
החרם הסעיר אותה והיא יצאה לשם על חמור. היא, בראש חבורה שכללה עוד שתי נשים ותגבורת גברית. עלו להר וכשהגיעו לאחר מכן ללון בצפת, מנעו זאת מהן וצעקו לעברה "חרם, אשה, חרם אשה".
לישון צריך – אז הן מצאו "חושה" אצל ערביי הסביבה ועדה , החלוצה בעלת הידע החקלאי, הפתיעה את המארחים וחלבה במו ידיה פרה כדי שיהיה משהו לפתוח איתו את הבוקר.
כמו שמספרת פרופ' בת-שבע מרגלית שטרן: "לימים סיכמה עדה את הפרשה בהיתול: "חליבת אותה פרה והגנה על זכויות האשה לבקר במירון על אף החרם "קבעו" את הקרירה שלי לעתיד". צפת הפכה לכור המצרף של הצעירה המודרנית. מסע המחאה שארגנה היה מסע "חניכה" שהפך אותה מאדם פרטי לפעילה פמיניסטית. מחאתה נגד הדרת נשים הניבה תוצאה חיובית: הנשים שולבו בהילולה, וגבולות המרחב הציבורי עוצבו מחדש." (מהפכנית – עדה פישמן-מימון סיפור חיים, 2018).
ארכיון עיינות...
לפני 3 שנים
צילום מאותה תקופה: עדה פישמן במרכז בשורה העליונה (אוסף עדה פישמן-מימון) - כיתוב מאחור: ל"ג בעומר אתתמיה מי-גידו
יהי זכר...
צילום מאותה תקופה: עדה פישמן במרכז בשורה העליונה (אוסף עדה פישמן-מימון) - כיתוב מאחור: ל"ג בעומר אתתמיה מי-גידו
יהי זכרם של קורבנות הילולת רבי שמעון בר יוחאי 2021 ברוך - מי יתן וקורבנם לא יהיה לשוא.
הייתה מהמייסדות ומהמובילות של מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות, חברת הכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י ומהיוזמות של חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א). עלתה ארצה ב-1912 הייתה מורה ומחנכת במושבות. בשנת 1926 יזמה את הקמתו של "משק הפועלות להכשרה חקלאית על ידי נס ציונה", שהפך ב-1930 לבית הספר החקלאי עיינות בהנהגתה. כל חייה פעלה למען שיפור מעמד הנשים ולהבטחת שוויון זכויות מלא להן. מימון נחשבת לאחת המתעדות המרכזיות של תולדות תנועת הפועלות בארץ ושל התנועה לשחרור האישה בישראל בשנים שקדמו להקמת המדינה.
הודל פישמן, לימים עדה מימון, נולדה למשפחה ולה תשעה ילדים, לאלימלך פישמן, שהיה תלמיד חכם וסופר סת"ם ולבאבע גאלדע פישמן, בעיר מרקולשטי שבבסרביה, אז באימפריה הרוסית. משפחת פישמן נמנתה עם צאצאי הרמב"ם ועל כן עדה ואחיה, יהודה לייב פישמן מימון, שינו את שם משפחתם למימון. משפחת פישמן הנהיגה בביתה אורח חיים דתי ציוני. בשנת 1908 ביקרו עדה ואחיה בארץ ישראל לראשונה, ובשלהי 1912 עלו יחדיו ארצה. בראשית 1913 הצטרפה עדה מימון למפלגת הפועל הצעיר והפכה אחת הפעילות המובהקות בה. היא עבדה לסירוגין בחינוך ובעבודות חקלאיות מזדמנות במושבות עד שהוצע לה לשמש כגזברית עיתון מפלגת הפועל הצעיר.
בין השנים 1920–1926 עמדה בראש תנועת הפועלות ופעלה להרגעת הרוחות הפנים תנועתיות ואף מחוץ, למאבק למען שוויון בין המינים ביישוב. כמו כן פעלה נמרצות להשגת אישורי עלייה לרווקות, דבר שלא היה נהוג בזמנו שכן גברים רווקים קיבלו אישורים ביתר קלות. פעלה לקידום זכותן של כלל הנשים להיות מורשות חתימה מול המוסדות הציוניים המיישבים, במטרה לעגן את בעלותן על דירות, בתים ומשקים חקלאיים. באותה תקופה ייצגה מימון את נשות פלשתינה-א"י, יהודיות וערביות כאחת, בוועידות נשים בינלאומיות.
בין השנים 1930 ל-1933 הייתה מימון חברה בוועד הפועל של ההסתדרות. ב-1931 נבחרה כחברה בהנהגת ויצו. באותן שנים החלה להגשים חלום ישן: הקמת משק להכשרת פועלות בארץ ישראל. ביום ד' בשבט תרצ"ב, 10 בינואר 1932, עלה משק הפועלות עיינות בארץ ישראל על הקרקע, סמוך למושבה נס-ציונה. עם עלייתו על הקרקע החלה מימון לנהלו בפועל, במקביל לתפקידיה הציבוריים האחרים. ב-1946–1947 עמדה בראש מחלקת העלייה של ההסתדרות וכן ביקרה במחנות העקורים באירופה ובמחנות המגורשים בקפריסין.
בכנסת הראשונה והשנייה כיהנה כחברת כנסת בסיעת מפא"י. חברותה בכנסת הראשונה נמשכה בין 14 בפברואר 1949 - 20 באוגוסט 1951. והייתה חברה בוועדת התקנון, חברה בוועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט. חברותה בכנסת השנייה נמשכה בין ה-20 באוגוסט 1951 - 15 באוגוסט 1955. היא הייתה חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדת הכנסת, חברה בוועדת הכלכלה וחברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
כפעילה ותיקה למען זכויות האישה שהכירה היטב את המערכת הפוליטית, פעלה לקידום חקיקה לשוויון נשים בישראל. במסגרת זו התמידה לעסוק בחקיקה הדתית הראשונה בארץ: כיוון שהגיעה מבית דתי ופעלה לאורך כל שנותיה לשלב את החיים הדתיים המסורתיים עם עבודה חלוצית היה זה טבעי עבורה לעגן את תפיסותיה הפמיניסטיות והחברתיות במסגרת פעילות כזו.
עדה מימון ראתה בחוקים הנחקקים בכנסת כגרסה המודרנית ל"שולחן ערוך". בין החוקים בחקיקתם הייתה מעורבת: חוק גיל הנישואין (1950), חוק שיווי זכויות האישה (1951), חוק עבודת נשים (1951), חוק הגנת הדייר (1955), חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים (1953) וחוק הדיינים (1955). בה בעת פרסמה מאמרים רבים שעיקרם הצגת השקפת עולם פמיניסטית בעיתונים העבריים השונים בארץ ישראל, בראשם ביטאון הפועלות דבר הפועלת.
עדה מימון לא נישאה מעולם, מתוך בחירה פמיניסטית אידאולוגית ונפטרה ערירית. הובאה לקבורה בדגניה ב'.