מתוך כתבה של אלי אלון - סיפורו של קיבוץ שבילים -
https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-142047-00.html?v=24062020123845&fbclid=IwAR0YdwnZe5hyU_sQxOvh9av8a3WF8Tx7pSmxYmoEhoeX2W6JA4EJrBFwXvk

"בספטמבר 1947 (יש טוענים בסוף אוגוסט), בהמשך "מבצע מייקלברג",נחת בשדה התעופה ליד יבניאל מטוס קרטיס C46 שהגיעה מפסטום שבאיטליה לישראל ובו כ-50 מעפילים. המעפילים, רובם יוצאי פולין, רוכזו והתארגנו לקראת עליתם ארצה כקבוצה מגובשת במונטה מריו ברומא ונקראו שם קיבוץ "הצפה". הייתה זו טיסת העפלה חד-פעמית מאיטליה לישראל שאורגנה על-ידי שליחי המוסד לעליה ב'.
לאחר נחיתתם ביבניאל פוזרו המעפילים בישובים שונים. כ-10 מתוך המעפילים שהגיעו בטיסה מאיטליה שנחתה ביבניאל היו צוות החלוץ - הגרעין המייסד, שעלה ב-11 במרס 1948 על גבעה מול "משק פועלות" עיינות, בסמוך לנס ציונה שהקימו על הגבעה את קיבוץ שבילים. קיבוץ שבילים הוקם על-ידי תנועת "הנוער הציוני". ייעודו ומטרת הקמתו היה לשמש מקום הכשרה לפליטים ניצולי השואה בעבודה חקלאית לקראת יציאתם למשימות התיישבות והקמת ישובים.
צוות החלוץ של קיבוץ שבילים, שמנה כאמור כ-10 חלוצים, היו הקבוצה הראשונה שהגיעה לקיבוץ ותקעו יתד ואחיזה במקום. בהגיעם למקום הועמדו לרשותם 2 צריפי מגורים, צריף חדר אוכל, מספר אוהלים ושירותים. חברי הקבוצה המייסדת החלו להרחיב את המקום. הוקם "בית ביטחון" הקיים עד היום, הוקמו צריפים ואוהלים נוספים ונבנה במקום מגדל מים. צריף חדר האוכל הרעוע שופץ.
בהמשך, הגיעה לקיבוץ קבוצה נוספת שעיקרה יוצאי פולין, שגובשה בגרוטה פראטה שליד רומא, ונקראה בשם "בני חורין". בהמשך הגיעה קבוצה מיוצאי רומניה ובודדים ממדינות נוספות כגון בולגריה ואלג'יר. על-פי הערכה מנה קיבוץ שבילים כשנה וחצי לאחר הקמתו בין 60 ל-80 חברים.
לקיומם ולפרנסת הקיבוץ עבדו חברי "שבילים" בעבודות שונות בשדות ובפרדסים של ישובים ומשקים הסמוכים ל"שבילים" כמו מושב בית עובד ועוד. בין השאר עבדו בלולים של חברי מושב בית עובד ובשדות החומוס והבוטנים הסמוכים לשבילים שהיו בבעלות פרטית. כמו-כן עבדו בחוות הניסיונות למחקר חקלאי ששכנה אז בסביבה.

כמה מאות מטרים מקיבוץ "שבילים", שכן ביה"ס החקלאי עיינות בהנהלתה של עדה פישמן-מימון (לימים כפר הנוער עיינות). לאורך שנות פעילות "שבילים" הוא זכה לסיוע ולתמיכה מהנהלת בית הספר עיינות, אם זה בהשאלת ציוד חקלאי כמו טוריות (מעדרים) ועוד. לאחר פירוק קיבוץ שבילים ב-1950 קלט בית הספר החקלאי עיינות כמה מחברי הקיבוץ שעברו להתגורר במקום."

יוצאי שבילים שעברו לגור או לעבוד בעיינות:

- מרים ויהודה קרייצר
- ציפורה (פלה) ודב זאבי
- שושנה (רוז'ה) רייך ואחותה יונה (טושקה) רייך (לאופר) (מאפית "לחם חי")
- יואל ויוכבד פיירשטיין
- יעקב שכטר - בובו
- זליג פוצ'ינקה
- רחל מכטינגר (עבודה בלבד)
יתכן כי בודדים או זוגות נוספים עברו משבילים לעיינות לגור או לעבוד.

#שואה
#עלייה
#תקומה