"הרפת שלנו יצא לה מוניטין בבריאות הפרות, בנקיון ובסדר.על כל זה הקפידה מאד חברה בעלת מקצוע, שרה בוסל. שמה הטוב של הרפת שלנו הגיע עד לקפטן אמריקני אחד, שבא עם גדודו לארץ, בימי מלחמת העולם השניה והוא עצמו רופא וטרינרי, המנהל באמריקה מחלבה ורפת גדולה. קפטן שרבוד זה, שהיה ממונה על שמירת המזונות במחנה צבא אמריקני גדול בתל ליטוינסקי ועל בית חולים גדול שם, הרצה לפנינו כיצד מקפידים באמריקה על נקיון בכלל ועל נקיון ברפתות ומחלבות בפרט. הוא ביקר במשקים ורפתות ומצא, כי הפרות בעיינות הן הבריאות ביותר והרפת היא הנקיה ביותר. מאז התחיל פרק חדש ברפת. הקפטן חולל בה מהפכה: הגדיל את חצר הרפת והרחיק אותה מהבנין, התקין רצפת בטון תחת הסככה על שטח של 160 מטרים מרובעים. מתל ליטוינסקי הביאו באבטומובילים חול לרפד את בור הזבל ושני חיילים אמריקאים באו כל יום לנקות את הזבל ברפת ובסככה. וכן התקים, שיהיו מרסססים במרסס את הרפת יום יום בפליט, לאחר שהכניסו רשתות בחלונות ובדלתות, והקפטן נהנה בראותו כי יום יום השמיד רבבות של זבובים ברפת שלנו. קפטן שרבוד היה מתפאר, כי הצליח להביא את הרפת שלנו למדרגת נקיון כזו עד שהמיקובים המצויים למליונים מסביב לחליבה, הגיעו למינימום שכמוהו לא השיג גם ברפת שלו באמריקה. פעמיים ביום היה בא אוטו מתל ליטוינסקי לקבל את החלב שלנו ולאחר שהעבירו אותו במכונת פיסטור במקוה ישראל הביאו את החלב לחולים בבית החולים האמריקאי. כשעזב לצערנו הרב, את הארץ, הבטחנו לו במסיבת הפרידה כי נדע לשמור על התורה שהנחיל לנו.
כיום יש ברפת שלנו 45 פרות חולבות, 6 מבכירות, 25 עגלות, פר ועגל לגידול.
הפרות שלנו מניבות כל אחת בממוצע 4,000 ליטר.

(עמ' 48-49 ספר עדה מימון .. ממשק פועלות לבית הספר החקלאי התיכון) - תשט"ו