"בשנת 1941 קיבלה עיינות בפעם הראשונה קבוצה בת 20 נערות ארצישראליות בגיל 14-16, מכל העדות וכל השכבות.... דאגנו לכך שבקבוצה זו תהינה בנות שרכשו ידיעות באנפי משק שונים כדי שתעשנה חיל בהצטרפן לגרעין. מדריכה שלנו טיפלה בחינוכן בשתי שנות הכשרתן במקום ובמשך הזמן התגבש מהן גרעין של 13 נערות-חברות אשר החליטו להצטרף מיד לגמר הכשרתן בעיינות לחברת נוער אחרת ולהמשיך את הדרך לקראת ההתיישבות. (חברו לנוער עולה מגבעת-חיים ואחר כך יצרו את גרעין "החותרים" ששוכנה זמנית ליד קרית ביאליק.) - עדה מימון, עמ' 79-80 - ממשק...)

"בשבת שעברה ביקרתי בקבוצת "החותרים", פגשתי שם בחניכות עיינות, הן עושות רושם מצוין. היתה לי נחת רוח לראות אותן בעבודה. ואשר לי - לא אשכח לעולם שאת היסוד לגישתי לכל עבודה רכשתי לי במשק. שגעון של שלימות ודיקנות מלוה כל מה שאני עושה והקיבוץ יודע להעריך את הדבר. גם בעבודת חוץ רכשתי לי עד מהירה אמון מצד נותני העבודה ומה שחשוב לי ביותר אני עובדת מתוך שמחה, תמיד מתוך שמחה (ח.ג. - עמ' 108 - ספר עדה - ממשק....)